הנחש הראה עד כמה הוא ערמומי בגן עדן כאשר הצליח לשכנע את חוה להפר מצווה אחת של אלוהים. אך יצירת המופת האמיתית של השטן לא הייתה בגן עדן. היא התרחשה מיד לאחר שישוע חזר לשמים, כאשר האויב השריש בבני אדם מוכשרים ליצור את הדוקטרינה השקרית שהמשיח בא להושיע את הגויים ללא צורך לציית למצוות שאלוהים נתן לנו דרך נביאי התנ“ך. בין אם בגן עדן, בישראל או בכל מקום בעולם, המטרה תמיד זהה: לא לציית לאלוהים. שקר זה הרחיק מיליוני גויים מהדרך האמיתית לישועה שישוע ותלמידיו לימדו וחיו. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי: אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים (מתי ז:כא) | toratelohim.org
נוצרים רבים קוראים בתנ“ך, מוקסמים מהבטחות ההגנה והברכה, אך מתעלמים מהתנאי שאלוהים תמיד הציב בפניהם: ציות לתורתו החזקה והנצחית. הם רוצים לקצור בלי לזרוע, ירושה בלי נאמנות, את השה בלי להיכנע לאב. זה לא יקרה. הציות הוא שמוביל לברכה ולסליחה. ישוע לימד את השליחים והתלמידים לציית למצוות האב, וכמוהם, בין אם יהודים ובין אם גויים, עלינו לשמור שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל שאר החוקים של ה’ כדי לרשת חיי נצח. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים, למען ייטב להם ולבניהם לעולם! (דברים ה:כו) | toratelohim.org
התואר “מַשְׁתַּחֲוֶה” לא בא מאלוהים. הרעיון שיש קבוצה מיוחדת בכנסיות שתפקידה ”להשתחוות” נועד רק להסתיר את הזלזול בצווי העליון. רבים שרים ומרימים ידיים, אך אינם שומרים את המצוות שגילה ה’ לנביאים בתנ”ך ולישוע בארבע הבשורות. המַשְׁתַּחֲוֶה האמיתי מוכיח זאת בציות. הוא שומר את התורה שאלוהים נתן לעמו הנבחר, ובזכות נאמנות זו האב כולל אותו בברית הנצחית ושולחו אל הבן למחילה וישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי: אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים (מתי ז:כא) | toratelohim.org
אילו היה אדם אומר בכנסייה: “אינני ראוי להיוושע!”, אך היה מבקש לציית בנאמנות לחוקים שאלוהים נתן לנביאיו ולישוע, היה דוגמה מצוינת לענווה, ראוי לחיקוי. אך בפועל, הרוב בכנסייה חוזרים על משפט זה לעיתים קרובות, בעוד שציות לתורת אלהים הוא הדבר האחרון שמעסיק אותם. בהבנתם, המעוותת על ידי הנחש, הם מאמינים שדווקא כי אינם ראויים, הם יכולים להתעלם מחוקי אלוהים ועדיין להגיע לשמים. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | צוית פקדיך לשמר מאד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
אגם האש יהיה האישור המר שלעולם אין לזלזל באלוהים. ביום ההוא, מיליוני נוצרים ינסו להאשים את מנהיגיהם שלימדו אותם להתעלם מתורת אלהים החזקה והנצחית, אך שום תירוץ לא יעמוד בפני העליון. ישוע מעולם לא אמר, בארבע הבשורות, שהוא יוצר דת לגויים שבה הציות אינו נחוץ. יש רק תכנית ישועה אחת, והמשיח הדגים אותה בכך שחינך שליחים ותלמידים לציות מוחלט. יהודים או גויים, עלינו לחיות כפי שהם חיו, לשמור שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל שאר החוקים של ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר בתוככם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
בשום מקום בתנ“ך לא נאמר לנו שאלוהים נתן לנו את תורתו ללא מרווח לטעויות, או שכל סטייה, ולו הקטנה ביותר, תהיה בלתי נסלחת. ניתן לראות זאת בבירור כאשר מתבוננים בכך שאף אחת מהדמויות המקראיות הגדולות לא הייתה מושלמת, ואלוהים לא עזב אותן בשל כישלונן. הרעיון שציות לתורה דורש שלמות הוא שקר של הנחש, שנוצר מיד לאחר עליית המשיח, כדי להסיט גויים מציות לאלוהים. ישוע, שה האלוהים, הוקרב כדי לסלוח לאלה שנכשלים אך מבקשים בכנות לשמור את החוקים שניתנו על ידי הנביאים. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת ה’ חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. (תהילים א:א-ב) | toratelohim.org
הבשורה של המשיח מביאה לנו, הגויים, גם בשורה רעה וגם בשורה טובה. הבשורה הרעה היא שישוע הבהיר שבא רק לעמו, עם ישראל, שהובדל על ידי אלוהים בברית עולם ונחתם במילה. הבשורה הטובה היא שכל אחד, בכל מקום בעולם, יכול להצטרף לישראל ולקבל גישה בלתי מוגבלת לישוע. כדי להצטרף לישראל, די לשמור את אותם חוקים שהאב נתן לעם שישוע חלק ממנו. האב רואה את אמונתנו ואומץ ליבנו, גם מול אתגרים גדולים, ומוביל אותנו אל הבן. זו תכנית הישועה ההגיונית כי היא האמת. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. | ישוע שלח את שנים-עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תיכנסו לעיר שומרונים; לכו אל הצאן האובדות של עם ישראל. (מתי י:ה-ו) | toratelohim.org
מעולם לא היה זמן שבו גויים היו “מחוץ” לתכנית הישועה; מה שתמיד היה קיים הוא נתיב אחד של הכללה: הצטרפות לישראל על ידי שמירת תורת אלהים החזקה, כי לא יהודי ולא גוי נשטף בדם השה אם אינו מבקש לציית לאב ששלח את הבן. השליחים והתלמידים, שלמדו מישוע ולא מאנשים שהופיעו שנים אחר כך, שמרו את כל מצוות ה’: שמרו שבת, לא אכלו מאכלות אסורים, נימולו, לא גילחו את זקנם, לבשו ציצית, ונשארו נאמנים לשאר החוקים שגילו הנביאים. אל תלך אחרי הרוב; לך רק אחרי ישוע. ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר בתוככם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
הרעיון שגויים אינם יכולים לתרום לישועתם הוא ההצלחה הגדולה ביותר של הנחש מאז היום שבו הצליח להטעות את אדם וחוה, והוביל אותם לאי-ציות לאלוהים בשקרים המתחזים לאמת. לא הנביאים ולא ישוע לימדו אי פעם שטות כזו. אילו איש לא היה יכול לעשות דבר כדי לרצות את אלוהים ולהישלח לישוע, מצוות ה’ לא היו קיימות כלל. אחת המטרות העיקריות של תורת אלהים היא להבדיל בין הנאמנים ללא נאמנים. בציות אנו מראים לאלוהים כמה אנו רוצים להיות איתו בשמים, וכשהוא רואה את ציותנו, האב שולח אותנו אל הבן. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אין איש יכול לבוא אלי אם לא ימשכהו האב אשר שלחני; ואני אקים אותו ביום האחרון. (יוחנן ו:מד) | toratelohim.org
מספר הגויים שבאו במגע עם ישוע ניתן לספירה על כף יד אחת. באירוע אחד, כמה גויים רצו לדבר עם ישוע, והיה צורך ששני שליחים יעבירו את הבקשה אליו, ואף אז איננו יודעים אם ישוע קיבל אותם. הנקודה היא שהרעיון שישוע ייסד דת לגויים אינו מבוסס בבשורות; זו המצאה של בני אדם. הגוי הרוצה להתקרב לישוע חייב להצטרף לישראל, עמו, וזה קורה כאשר הוא שומר את אותם חוקים שהאב נתן לישראל. האב בוחן את אמונתו ואומץ ליבו ושולח אותו אל הבן. תכנית ישועה זו הגיונית כי היא האמת. | ישוע שלח את שנים-עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תיכנסו לעיר שומרונים; לכו אל הצאן האובדות של עם ישראל. (מתי י:ה-ו) | toratelohim.org
