“אמר לו פטרוס: מדוע אינני יכול ללכת אחריך עתה? את נפשי אתן בעדך” (יוחנן י"ג:37).
פטרוס בטח בהגיונו שלו, אך לא המתין לאלוהים. הוא חזה במחשבתו מהיכן תבוא הנסיון, אך המבחן הגיע ממקום בלתי צפוי. "את נפשי אתן בעדך", הכריז בביטחון. כוונתו הייתה כנה, אך הבנתו את עצמו הייתה מוגבלת. ישוע, שהכיר אותו טוב ממנו עצמו, השיב: "התרנגול לא יקרא עד אשר תכחישני שלוש פעמים." פטרוס לא ידע כי ברגע המכריע תכזב כוחו, כי יישען על השכל האנושי, ואילו אמונה אמיתית אינה מפקפקת. אברהם, אבי האמונה, לא פקפק.
המסירות הטבעית יכולה למשוך אותנו אל אלוהים, למלא אותנו בהתלהבות ולהעיר בנו את הרצון ללכת אחריו. אך מסירות טבעית בלבד לא תהפוך אותנו לנאמנים. כאשר אנו מבססים את הליכתנו רק על רגשות או על היגיון אנושי, במוקדם או במאוחר ניכשל, כי אלו דברים שאינם יציבים. רק ציות מוחלט לרצון אלוהים יחזק אותנו. מי שחי בציות אינו תלוי בכוחו שלו, אלא נשען על ה' ועל מצוותיו, שהם בלתי משתנים ומושלמים.
ההבדל בין פטרוס לאברהם הוא בציות ללא תנאי. אברהם לא היסס כאשר הקריב את יצחק – לא שאל, לא המתין לתחושת ביטחון, פשוט ציית. ולכן נקרא "אוהב אלוהים" והיה לאחד האנשים הברוכים ביותר עלי אדמות. נאמנותו לא התבססה על רגשות או דחפים רגעיים, כפי שהיה אצל פטרוס, אלא על אמונה מושרשת בציות מוחלט. אם נרצה להיות נאמנים באמת, איננו יכולים להישען על כוחנו או על רגשות חולפים, אלא עלינו לאחוז היטב בתורת אלוהים, כי רק באמצעות הציות נחווה את הברכה האמיתית ואת חסדו של אלוהים. –מעובד מאת א. צ'יימברס. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שכוחי ונחישותי אינם מספיקים כדי להחזיקני איתן מול הנסיונות. פטרוס חשב שהוא מוכן, אך לא הכיר את חולשתו. גם אני עלול להטעות את עצמי, בבטחוני ברגשותיי או בהיגיון האנושי שלי, מבלי להבין שרק ציות מוחלט לך יוכל להחזיקני.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעצב את לבי, כדי שנאמנותי לא תהיה תלויה במה שאני מרגיש או מבין, אלא שתהיה מושרשת היטב בדברך. אני רוצה להיות כאברהם, שציית ללא היסוס, מבלי לבקש הסברים או ערבויות, רק מתוך אמון שאתה נאמן. עזור לי לא להישען על כוחי, אלא להישען לחלוטין על מצוותיך, כי אני יודע שרק באמצעות הציות אמצא יציבות אמיתית בהליכתי איתך.
הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה בלתי משתנה, ובך אני מוצא ביטחון. תודה שאינני צריך להישען על כוחי, אלא יכול להישען על תורתך, שהיא מושלמת ונצחית. יהי רצון שחיי יסומנו בציות, כדי שאוכל לחוות את מלוא ברכותיך ולחיות כרצונך, ללא פחד וללא היסוס. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מדריכתי הנאמן בדרך אל כנען השמימית. אילו היה אפשר, הייתי מתעטף במצוותיך כגלימה, כי יפים הם כל כך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
