״כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם, נְאֻם־יְהוָה; מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה״ (ירמיהו 29:11).
לעולם אל תתלוננו על הנסיבות שאלוהים התיר בחייכם. אל תרננו בגלל לידתכם, משפחתכם, עבודתכם או הקשיים שאתם מתמודדים איתם. אלוהים, בחוכמתו המושלמת, אינו טועה. הוא יודע מה אתם צריכים הרבה יותר טוב מכם. כאשר אנו חושבים שהיינו עושים יותר אילו היינו במקום אחר או במצב אחר, אנו למעשה מטילים ספק בתוכניתו המושלמת של הבורא. במקום זאת, עלינו לכוון את נפשנו, ליישר את לבנו ולקבל באמונה את רצון האלוהים, ולהחליט לעשות את המלאכה שהוא הפקיד בידינו בדיוק במקום שבו אנו נמצאים.
האמת היא שהבעיה אינה במצב, אלא בציות שלנו. רבים אינם מכירים את הדרך שאלוהים התווה לחייהם פשוט מפני שעדיין לא החליטו לציית לתורתו האדירה. אלוהים אינו מגלה את תוכניותיו לאלה החיים בשולי הציות. הוא שומר את ההכוונה, הבהירות וההתגלות לאלה המבקשים אותו בכל לבם, נחושים לחיות על פי המצוות שנמסרו בידי נביאי התנ״ך ואושרו בידי ישוע בבשורות. זו נקודת ההתחלה: הציות.
אם אתם רוצים לדעת מהי תכליתו של אלוהים לחייכם, אל תחכו לאותות או לחוויות מיסטיות. התחילו לציית למצוותיו הנפלאות של אלוהים — לכולן — כפי שישוע ושליחיו צייתו. האור יבוא. הדרך תיפתח. והשלום שבהימצאות במרכז רצונו של אלוהים ימלא את לבכם. ההתגלות מתחילה כאשר הציות מתחיל. —מעובד על פי הוראס בושנל. להתראות מחר, אם ירצה האדון.
התפללו איתי: אב נאמן, היום אני מכיר בכך שתלונותיי נבעו מחוסר הבנתי את ריבונותך. סלח לי על כל פעם שרננתי או הטלתי ספק בבחירותיך עבורי. למד אותי לבטוח בתוכניתך, גם כאשר אינני מבין אותה במלואה.
אדוני, תן לי לב צייתן. אני רוצה ללכת על פי תורתך האדירה, לשמור את כל מצוותיך הנפלאות, כפי שעשו בנך האהוב ושליחיו. אני יודע שהכוונתך מתגלה רק לאלה המתייחסים אליך ברצינות. וזה רצוני: לחיות כדי לשמח אותך בכנות ובנאמנות.
הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על היותך אב חכם וצודק, שאינו טועה לעולם בדרך שהוא בוחר עבור ילדיו. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמפה שמימית, ששורטטה באהבה ומובילה את הנפש הכנה אל התכלית הנצחית. מצוותיך הן כמדרגות של אור, המעלות את הלב הצייתן אל מרכז רצונך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.