"ויאמר יהוה אל אברם: צא מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" (בראשית 12:1).
"ויאמר יהוה אל אברם: צא מארצך." צו אלוהי זה סימן את תחילתה של מסע ששינה לא רק את חייו של אברהם, אלא גם את מהלך ההיסטוריה. איננו יודעים בדיוק כיצד היה בטוח ברצון ה', ואין טעם לשער על כך. מה שחשוב הוא שאברהם היה משוכנע לחלוטין שזהו אלוהים הקורא לו.
שלא כאברהם, לנו יש את הכתובים, בהם גילה אלוהים את רצונו באופן שלם ונגיש. הוא דיבר דרך נביאי התנ"ך ודרך ישוע עצמו, והבהיר מה הוא מצפה מאיתנו. איננו צריכים להמתין לאותות מיוחדים כדי לדעת מה אלוהים רוצה, כי הוא כבר הדריך אותנו לחיות בציות לתורתו הקדושה. כשם שאברהם התברך כי בחר לציית, גם כאשר הדבר דרש ממנו הקרבה וויתור, כך גם אנו נתברך כאשר ניכנע לפני אלוהים ונשים את רצונו מעל רצונותינו שלנו.
הציות לא תמיד יהיה קל, אך הוא הדרך לברכות הגדולות ביותר. גם אנו צריכים ללכת בעקבות אברהם, לבטוח בכך שכאשר נציית לאלוהים בענווה, נזכה למלאות הבטחותיו. עבד אמיתי אינו מציית רק כאשר הוא מסכים או כאשר נוח לו, אלא מפני שהוא מכיר בכך שרצון ה' מושלם, וששמירה על מצוותיו היא הדרך היחידה לחיות בשלמות בנוכחותו. -מעובד מ-J. Hastings. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא כי רצונך לעיתים קרובות קורא לנו לעזוב את המוכר לנו, כפי שעשית עם אברהם. הוא לא היסס, כי היה בטוח שאתה הוא הקורא לו. אני רוצה שתהיה לי אותה ודאות ונכונות לציית לך, גם כאשר הדבר דורש ויתור והקרבה. עזור לי לבטוח בקריאתך וללכת בדרכיך ללא הסתייגות.
אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את ליבי כדי שאציית לא רק כאשר קל או נוח, אלא תמיד, בידיעה שלך הטוב ביותר עבורי. למדני לשים את רצונך מעל משאלותיי, ולהכיר בכך שהאוצרות הגדולים ביותר אינם בהליכה בדרכי שלי, אלא בהכנעה לפניך.
הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אתה קורא לאוהביך לחיים של קהילה אמיתית ותכלית. אני יודע שמי שהולך אחריך בכל לבו מוצא אושר בנוכחותך. יהי שחיי יהיו עדות לאמונה ולציות, כדי שכמו אברהם, אוכל ללכת בדרכיך ולראות את הבטחותיך מתגשמות בחיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה מחזיקה אותי כאשר הכול נראה קורס. תקוותי היא במצוותיך הקדושות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
