“אבי, אם רצונך, העבר נא מעליי את הכוס הזאת; אולם לא רצוני ייעשה, כי אם רצונך” (לוקס 22:42).

יש שלום ושמחה שאין להם אח ורע כאשר רצוננו מתיישר סוף־סוף עם רצון האל. אין עוד מאבק פנימי, אין עוד התנגדות — יש מנוחה. כאשר אנו בוטחים בכך שהאדון שולט בכול ומוסרים לידיו את השלטון המוחלט על חיינו, איננו מוצאים רק הקלה, אלא מגלים את התכלית האמיתית של קיומנו. רצון האל מושלם, וכאשר אנו נעשים מאוחדים עמו, שום דבר בעולם הזה אינו יכול לעצור בעדנו, שכן אנו זורמים יחד עם בורא כל הדברים.

אך חיוני להבין דבר מה: יש רק דרך אחת להתיישר עם הרצון המושלם הזה — לציית לתורת האל האדירה. אין מדובר ברגש או בכוונות מעורפלות. מה שהאל רוצה מאיתנו התגלה בבירור באמצעות נביאיו ובאמצעות בנו. רצון האל עבור כל אדם הוא ציות. וכאשר אנו מפסיקים סוף־סוף להקשיב לאלה הדוחים את האמת הזאת, כאשר אנו מפסיקים ללכת בעקבות ההמון ובוחרים לשחות נגד הזרם, להקשיב למצוותיו הקדושות של האדון ולציית להן, אז מגיעה הברכה.

ברגע הזה האב מתגלה, מתקרב אלינו ושמח בנו. הציות פותח את שערי האהבה האלוהית ומוביל אותנו אל הבן — ישוע, מושיענו. כאשר אנו בוחרים בנאמנות לתורת האדון, אין זה משנה כמה יתנגדו לנו ואין זה משנה כמה יבקרו אותנו, כי השמים פועלים לטובתנו. אלה הם החיים האמיתיים: לחיות בהתאמה מלאה לרצון האל כפי שהתגלה בתורתו הקדושה. —מעובד על פי הנרי אדוארד מנינג. עד מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אב קדוש, היום אני מכיר בכך שאין דרך טובה יותר מדרכך. אני רוצה ליישר את רצוני עם רצונך, אני רוצה למצוא שמחה במסירה מוחלטת אליך. איני רוצה עוד להיאבק במה שהאדון קבע, אלא לנוח בביטחון שרצונך מושלם ומלא אהבה.

אדון, הראה לי את דרכך וחזק אותי כדי שאלך בנאמנות בתורתך האדירה. שלא אושפע מאלה המתעלמים מרצונך. תן לי אומץ לשחות נגד הזרם, להקשיב לכל מה שהאדון ציווה לנו באמצעות נביאיך ולציית לו. אני רוצה לחיות כדי לשמח אותך ולקבל מן השמים את אישורך.

הו, אל קדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על היותך בלתי משתנה בצדקתך ונאמן לאלה המצייתים לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמצפן אלוהי המצביע תמיד אל האמת ושומר על נפש איתנה בתוך התוהו. מצוותיך הן כשורשים עמוקים התומכים ביראיך ומניבים פרי של שלום, ברכה וישועה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.