״ה׳ הוא עוזי ומגני; בו בוטח לבי״ (תהילים 28:7).

היו סבלניים, חבריי היקרים. בתוך לחצי החיים קל להתייאש ממה שאנו רואים או מרגישים. אך אלוהים קורא לנו אל מקום נעלה יותר — מקום של אמונה, יציבות וציות. אל תניחו לעיניכם להיות מרותקות לקשיים, ואל תניחו לפחד מן הניסיונות הבאים מן העולם או מן המאבקים הפנימיים להשתלט על לבכם. החליטו לציית לאלוהים בכל לבכם, ובטחו בו מעל לכול. כאשר מתקבלת החלטה כזאת, החיים פורחים אפילו במדבר, והנפש מוצאת התחדשות גם בתוך הסערות.

כל אתגר נושא עמו הזדמנות: הזדמנות ללמוד לציית ולבטוח באופן עמוק יותר. אלוהים אינו מבזבז שום כאב ושום מאבק. הוא משתמש בכול כדי לעצב בנו אופי נאמן. אך השינוי הזה מתרחש רק במי שבוחר ללכת בדרך הצרה של הציות. רק לנפשות המסרבות להיכנע לתורתו האדירה של אלוהים יש סיבה לפחד מן המחר. הפחד הוא סימן לניתוק. אך כאשר אנו מצייתים בכנות, אנו מתחילים לחיות בשלום, גם מבלי לדעת מה יביא העתיד.

לכן, אל תלכו בעקבות ההמון רק מפני שהוא רב. הרוב נמצא לעיתים קרובות בדרך הרחבה המובילה לאבדון. בחרו לציית בנאמנות למצוות שאלוהים נתן לנו באמצעות נביאיו. זו דרך החיים, ההצלה והברכה. וכאשר אלוהים רואה את הנאמנות הזאת, הוא עצמו קם לפעול: הוא ישחרר אתכם, יחזק אתכם וישלח אתכם אל הבן, לסליחה ולישועה. —מעובד על פי יצחק פנינגטון. עד מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אב נצחי, תודה שאתה מזכיר לי שביטחוני אינו במה שאני רואה, אלא בנאמנותך. אני מסרב לחיות כשהפחד או החרדה מדריכים אותי. היום אני מחליט לשים את עיניי בך, לבטוח בדברך ולהתמיד גם בתוך הקשיים.

אדוני, חזק את לבי כדי שאציית בשמחה. אינני רוצה ללכת בעקבות הרוב או להתנהל לפי אמות המידה של העולם הזה. אני רוצה ללכת בדרך הצרה של הציות, בהנחיית תורתך האדירה ובאמצעות מצוותיך הקדושות. יהי רצון שכל ניסיון יקרב אותי אליך יותר, ושחיי יהיו עדות לנאמנותך.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על היותך מחסה למי שמצייתים לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כשורש עמוק המחזיק את הנפש ביום הצרה. מצוותיך הן כגחלים חיות המחממות את הלב ומאירות את דרכם של אוהביך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.