״צעדי האדם מונחים בידי יהוה; כיצד יוכל האדם להבין את דרכו?״ (משלי כ׳:כ״ד).
לעיתים קרובות אנו נותנים לעצמנו להיסחף בתלונות על שגרת החיים, על פשטות תפקידנו בעולם, או על היעדר הזדמנויות גדולות או הכרה. אנו מרגישים כאילו מאמצינו מתבזבזים, כאילו השנים חולפות ללא תכלית. כאשר אנו מאמצים גישה זו, אנו למעשה מכחישים את נוכחותו האכפתית של אב אוהב המכוון כל צעד מצעדינו. כאילו אנו אומרים שאלוהים שכח אותנו — כאילו אנו יודעים טוב ממנו מהו סוג החיים האידיאלי עבורנו.
מחשבה מסוג זה נולדת בלב שטרם נכנע לחלוטין לציות להוראות הבורא. כל עוד האדם דוחה את תורתו האדירה של אלוהים, הוא נשאר רחוק ממקור האור שלו, והתוצאה הבלתי נמנעת היא עיוורון רוחני. ובתוך החשכה הפנימית הזאת, לא משנה כמה מאמץ נשקיע — לעולם לא נדע בבירור לאן אנו הולכים. ללא אור הציות, החיים נראים מבולבלים, מתסכלים וחסרי כיוון. אך יש מוצא, והוא מתחיל בהחלטה אחת: לציית.
כאשר אנו פונים בכנות אל מצוות יהוה, מתרחש דבר נפלא. החשכה מפנה את מקומה לאור, והבלבול מפנה את מקומו לבהירות. אנו מתחילים לראות בעיני האמונה ומבינים שאלוהים מעולם לא עזב אותנו. הוא מדריך אותנו בחוכמה, גם בדרכים הפשוטות והנסתרות. בראייה החדשה הזאת אנו מוצאים שלווה, רוגע וביטחון שהטוב ביותר שמור לאלה הנשארים נאמנים. ויעדה הסופי של המסע המואר בציות הוא מפואר: חיי נצח במשיח ישוע, שבו הכול יקבל לבסוף משמעות. -סטופורד א. ברוק. להתראות מחר, אם ירצה יהוה.
התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך משום שגם כאשר ראייתי מוגבלת ולבי שוקע בתלונות חרישיות, אתה נשאר נאמן ומכוון את צעדיי באהבה. כמה פעמים הטלתי ספק בשגרה שלי, קוננתי על פשטות חיי או השתוקקתי להכרה, ושכחתי שכל פרט נמצא בשליטתך.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי לב נכנע, שיזנח כל תלונה ויתבסס בציות להוראותיך הקדושות. שלא עוד אלך בחשכת אי־הציות, אלא אבחר ללכת באור תורתך האדירה. פקח את עיניי לראות בבהירות את אשר אתה כבר עושה, גם כאשר אינני מבחין בכך. הענק לי שלווה לקבל את הדרכים הפשוטות וכוח להישאר נאמן, בידיעה שאתה מדריך בחוכמה אפילו את הצעדים הנסתרים ביותר.
הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך, משום שבציות הכול מואר ומקבל משמעות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כלפיד בוער בתוך הלילה, המגלה את יופייה של דאגתך גם בעמקים השקטים ביותר. מצוותיך הן כמצפנים שמימיים המכוונים אותי בדיוק אל הבטחת חיי הנצח, שבהם כל מאמץ יתוגמל וכל ספק יקבל סוף־סוף מענה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
