“שכב וישן אליהו, והנה מלאך נגע בו ויאמר אליו: קום אכול” (מלכים א' י"ט:5).
כאשר אליהו היה מיואש, בורח מאיומיה של איזבל, המלאך לא הביא חזיונות או הסברים נשגבים – רק אמר לו לקום ולאכול, דבר פשוט ויומיומי. ייאוש, חרדה ודיכאון הם חלק מהחיים האנושיים; אבנים ומים אינם חווים זאת, אך אנו כן, כי אנו חיים. אילו לא היינו מסוגלים להתייאש, גם לא היינו מסוגלים לשמוח. החטא שבעולם הזה מושך אותנו מטה, וטבעי שנרגיש את המשקל הזה כאשר אנו מביטים בעצמנו.
הדרך לצאת מהייאוש הזה היא להתקרב אל אלוהים. ככל שנתקרב אליו, כך כוחו יכסה אותנו, יביא עידוד ושלום. אין כאן טריק או סוד מסובך – זו פשוט שאלה של לחפש את האב ולתת לו להרים אותך, כפי שעשה עם אליהו בהוראות הקטנות ההן.
והנה מה שעושה את ההבדל: הציות למצוות ה' הוא הדרך לקרבה הזו. רק בן obedient יכול באמת להתקרב אל האב. לכן, החלט לחיות לפי תורת אלוהים היום, ותרגיש שהוא מחזיק אותך, ממלא אותך בכוח ומוציא אותך מן הייאוש אל חיים מחודשים. -מעובד מאת א. צ'יימברס. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלוהים יקר, היום אני רואה את עצמי כמו אליהו, לפעמים מיואש ונושא את משקל החטא שבעולם הזה, מרגיש חרדה וייאוש. אני מודה שלעיתים קרובות אני מביט בעצמי ונותן למשקל הזה למשוך אותי מטה, שוכח שאתה מציע לי דבר פשוט, כמו הלחם שהמלאך הביא לאליהו, כדי להרים אותי. אני מבקש שתעזור לי להרים את עיניי אליך, בביטחון שנוכחותך מכסה אותי ומחדשת את שמחתי.
אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי כוח להתקרב אליך, בידיעה שככל שאתקרב יותר, כך כוחך יחזיק בי, יביא עידוד ושלום ללבי. למדני לבקש אותך ללא סיבוכים, כמו אליהו ששמע את הוראותיך הפשוטות, ונתן לך להרים אותו מהייאוש באהבתך ודאגתך. אני מבקש שתדריך אותי לחיות בציות למצוותיך, כי אני יודע שכך אמצא קרבה אמיתית אליך.
הו, אלוהים קדוש, אני עובד אותך ומשבח אותך על שהבטחת להחזיק בי ולמלא אותי בכוח כאשר אני מחליט לחיות לפי רצונך, להוציא אותי מן הייאוש אל חיים מחודשים כבן obedient. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא האור שמגרש את עצבותי. מצוותיך הן הקריאה שמרימה אותי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
