״כך גם כל אחד מכם שאינו מוותר על כל אשר לו, אינו יכול להיות תלמידי״ (לוקס 14:33).

ישוע היה ברור לחלוטין: מי שרוצה להיוושע חייב להתכחש לעצמו. פירוש הדבר הוא לדחות את רצונו שלו ולהיכנע לחלוטין לרצון האל. האדם חדל לבקש את טובת עצמו או לרומם את עצמו, ורואה את עצמו כזקוק ביותר לרחמי הבורא. זו קריאה לנטוש את הגאווה ולהשתחרר מכל דבר — למען אהבת המשיח.

התכחשות עצמית כוללת גם ויתור על קסמי העולם הזה: מראית העין שלו, תאוותיו והבטחותיו הריקות. אין לבסס את הביטחון על חוכמת האדם ועל כישרונות טבעיים, מרשימים ככל שיהיו. המשרת האמיתי לומד להישען על האל לבדו, ודוחה כל צורה של ביטחון בבשר או בברואים.

השינוי הזה אפשרי רק כשמצייתים לתורת האל האדירה ודבקים בכנות במצוותיו הקדושות. בדרך זו של התמסרות וכניעה לומדת הנפש לדחות את הגאווה, את החמדנות, את התאוות הגשמיות ואת כל נטיותיו של האדם הישן. לחיות למען האל פירושו למות לעצמך, ורק מי שמת לעולם יכול לרשת את הנצחי. — מעובד על פי יוהאן ארנדט. להתראות מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אדוני אלוהיי, אני מודה לך על שאתה קורא לי לחיי התמסרות מוחלטת. אתה יודע עד כמה רצוני חלש ונוטה לשגות, ובכל זאת אתה מזמין אותי לחיות למענך.

עזור לי להתכחש לעצמי מדי יום. שלא אבקש את טובתי, שלא אבטח בכישרונותיי ושלא אחפוץ בהבלי העולם הזה. למד אותי לוותר על מי שאני ועל כל אשר לי, למען אהבת בנך, ולציית בכל לבי לתורתך האדירה ולמצוותיך הקדושות.

הו, אל קדוש מכול, אני עובד אותך ומשבח אותך, כי אתה מעניק לי חיים חדשים, הרחק משעבוד האני שלי וקרוב ללבך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לנצח. תורתך האדירה היא הדרך הצרה המובילה לחירות אמיתית. מצוותיך המושלמות הן כחרבות הכורתות את האדם הישן ומגלות את יופייה של הציות. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.