"בטח בה' בכל לבבך ואל תשען על בינתך" (משלי ג:5).

ניסיונות החיים, עם שגרתן ומשאן, הם דרכו של אלוהים לעצב אותנו. ייתכן שתשתוקק להקלה מהמשימות היומיומיות, אך דווקא בצלב הזה פורחות הברכות. הצמיחה אינה באה בנוחות, אלא בהתמדה. קבל את דרכך, עשה כמיטב יכולתך, ואופייך יעוצב לעוז ולכבוד.

הדרך הזו מזמינה אותנו ללכת בעקבות תורתו הנשגבת של אלוהים. מצוותיו המפוארות הן המצפן לחיים מלאי משמעות. לציית משמעו להתיישר עם לב הבורא, ובנאמנות למעט, הוא מכין אותנו לרב, ומשנה אותנו בהתאם לתכניתו.

יקירי, חיה בציות כדי לקבל את ברכות הנאמנים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, למחילה ולישועה. קח את צלבך באמונה, כפי שעשה ישוע, ותגלה את עוצמת חיים המוקדשים לאלוהים. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על כך שאתה מעצב אותי במאבקי היומיום. הראה לי את ידך בכל משימה, והפוך את השגרתי לקדוש.

אדוני, הדריך אותי לציית למצוותיך המפוארות. מי ייתן ואלך בדרכיך באמונה ובשמחה.

אלוהי, אני מודה לך על כך שאתה משתמש בניסיונות כדי לחזק אותי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך הנשגבת היא האור שמנחה את דרכי. מצוותיך הם אוצרות המעטרים את נשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"קומי אורי, כי בא אורך, וכבוד יהוה זרח עליך" (ישעיהו ס:1).

יש הבדל בין להתעורר במשיח לבין לקום עמו. ההתעוררות היא ההתחלה, כאשר הלב מתעורר, מרגיש את כובד החטא ומתחיל לירא את אלוהים. אך לקום הוא מעבר לכך: זהו לצאת מן החושך, לעזוב את קבר האשמה וללכת באור המפואר של נוכחות ה'. זו חוויה של כוח תחיית המשיח, לא רק כהבטחה רחוקה, אלא ככוח חי שמחדש ומשחרר כבר עכשיו.

המעבר הזה מהחיים הרוחניים לחיים מנצחים קורה רק כאשר אנו בוחרים ללכת במצוותיו הנפלאות של העליון. הציות מוביל אותנו מהכרה לאשמה אל החירות שבנוכחות האלוהית. כאשר אנו נותנים לרוח הקודש להקים אותנו, הנשמה מתרוממת מעל הפחד ומוצאת שמחה, ביטחון ושלום בישוע.

לכן, אל תסתפק רק בכך שהתעוררת; אפשר לאדון להקים אותך לגמרי. האב רוצה לראותך חי באור המלא של החיים במשיח, חופשי משלשלאות העבר ומתחזק בציות שמוביל לנצח. מעובד על פי J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה מעורר את נשמתי לחיים וקורא לי לחיות בקשר מלא איתך. הוצא אותי מכל חושך והולך אותי באורך.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, כדי שלא רק אתעורר, אלא גם אקום בכוח ובחירות בנוכחות בנך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מקים אותי מקבר האשמה אל החיים במשיח. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא הסולם שמוביל אותי מהמוות לחיים. מצוותיך הם קרני אור שמחממים ומחדשים את רוחי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“סור מרע ועשה טוב; בקש שלום ורדפהו” (תהילים ל"ד:ט"ו).

יש כוח עצום המסתתר במילה הקטנה "לא". כאשר היא נאמרת באומץ ובנחישות, היא הופכת לסלע איתן העומד מול גלי הפיתוי. לומר "לא" למה שאינו נכון הוא מעשה של עוצמה וחכמה רוחנית — זו בחירה בדרך שמוצאת חן בעיני אלוהים, גם כאשר העולם צועק אחרת.

אך החיים אינם רק הגנה; הם גם קבלה. עלינו ללמוד לומר "כן" לדברים שבאים מלמעלה, להזדמנויות שמשקפות את רצון ה'. כאשר אנו מקבלים את מה שטוב, טהור וצודק, אנו מראים לאבינו את הרצון ללכת בעקבות תורתו הנפלאה ולחיות לפי מצוותיו המפוארים. לציית זה להבחין: לדחות את הרע ולחבוק את הטוב בשמחה ובהחלטיות.

האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. החלט היום לומר "לא" לכל מה שמרחיק אותך מאלוהים ו"כן" גדול לרצונו. כך אור המשיח יאיר את צעדיך ושלום השמים ישכון בלבבך. מעובד על פי ג'. ר. מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, למד אותי להשתמש בכוח ה"לא" כאשר הרע מנסה לפתות אותי. תן לי אומץ לעמוד בפני החטא וחכמה להכיר במה שבא ממך. יהי שחיי יהיו עדות לעמידה ואמונה.

אדוני, עזור לי גם לומר "כן" למה שטוב, צודק ואמיתי. פקח את עיני לראות את ההזדמנויות שבאות מידיך ומלא את לבי ברצון לציית לרצונך.

הו אלוהים היקר, אני מודה לך על שלימדת אותי לבחור בטוב ולדחות את הרע. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא מגדלור שמנחה אותי בתוך החושך. מצוותיך הן ככנפיים שמרימות אותי אליך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי" (תהלים כ"ג:4).

במקום שיש צל, יש גם אור. הצל הוא רק סימן לכך שהאור קרוב. עבור העבד הנאמן, המוות אינו הסוף, אלא רק צל החוצה את הדרך — וצללים אינם יכולים לפגוע. הגוף עשוי לנוח, אך הנשמה ממשיכה לחיות, עטופה בנוכחותו של זה שניצח את המוות. ה' הופך את הפחד לשלום, והמעבר דרך החושך הופך לתחילתה של חיים שלא ייגמרו עוד.

הביטחון הזה נולד אצל מי שבוחר ללכת לפי מצוותיו הנפלאות של העליון. הציות משחרר אותנו מהפחד ומעמיד אותנו תחת אור האמת. כאשר אנו חיים בנאמנות, אנו מבינים כי המוות איבד את כוחו, כי האב מוביל את הצייתנים אל הבן, שהוא החיים עצמם. כך, גם מול הגיא, הלב נח — כי הרועה לצידו, מוביל אל הנצח.

לכן, אל תחיה תחת עול הפחד. צא ממאסר הספק והלך אל החירות שבראש המשיח. צל המוות מתפוגג מול אור הציות והאמונה, והמאמין הנאמן עובר מהחושך אל התהילה, שם נוכחות אלוהים זורחת לעד. מעובד מתוך ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי גם בצללים, אורך עוטף אותי. איני פוחד, כי אני יודע שאתה איתי בכל הדרכים.

אדון, למדני לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, כדי שאלך באורך ולעולם לא אפחד מצל המוות.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה משחרר אותי מהפחד ומוליך אותי באורך הנצחי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא השמש שמפזרת כל צל. מצוותיך הם קרני חיים שמאירות את לבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"התעורר, אתה הישן, וקום מן המתים, והמשיח יאיר עליך" (ישעיהו 60:1).

המוות הרוחני הוא הצורה העמוקה ביותר של ניתוק מאלוהים. זהו לחיות מבלי להרגיש את נוכחותו, מבלי לבקש את רצונו, מבלי להשתוקק לקדושתו. זהו ללכת כגוף חי עם נשמה רדומה — ללא אמונה, ללא יראה, ללא כבוד. למוות הזה אין קבר נראה לעין, אך סימניו נמצאים בלב שאינו נרעד עוד מול החטא ואינו מתרגש מול הרוממות האלוהית.

אך ה', ברחמיו האינסופיים, מציע חיים חדשים לאלה שבוחרים לציית למצוותיו הנשגבות של העליון. באמצעות הציות הלב המת מתעורר, ורוח אלוהים שבה לשכון בפנים. הנאמנות לתורתו משקמת את הקשר שאבד, מדליקה מחדש את היראה הקדושה ומשיבה לנשמה את הרגישות הרוחנית.

לכן, אם הלב נראה קר ורחוק, קרא אל ה' שיחדש בך את החיים. האב אינו דוחה את מי שרוצה לקום משנת המוות. מי שפונה אליו בתשובה ובנאמנות מתעורר על ידי אור המשיח ומובל אל החיים האמיתיים — נצחיים ובלתי מתקלקלים. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי יש לך כוח לעורר את הלב המת ולהשיב חיים במקום שבו שררו חושך. גע בנשמתי והחזר לי את תחושת נוכחותך.

אדוני, הדרכני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, לעזוב כל מה שהוא מוות ולאמץ את החיים הבאים ממך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה קורא לי לשוב ולחיות באורך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הרוח שמעוררת את נשמתי. מצוותיך הם הלהבה שמחזיקה אותי חי לפניך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם” (ישעיהו נ"ג:4).

ישוע מרגיש כל כאב וכל ייסורים שאנו מתמודדים עמם. דבר ממה שאנו עוברים אינו נסתר מעיניו הרחומות. כאשר היה בארץ, לבו נרגש לנוכח הסבל האנושי — הוא בכה עם הבוכים, ריפא את החולים ותמך בנפגעים. ולב זה נשאר אותו לב גם היום.

אך כדי לחוש מקרוב את הנוכחות החיה והמנחמת הזו, יש ללכת בדרכי תורת אלוהינו הנפלאה. האב מגלה את דאגתו לאלה שמצייתים לו בלב שלם, לאלה שבוחרים לחיות כפי שישוע והשליחים חיו: נאמנים, צדיקים וצייתנים לרצון האלוהי. ההולך באור הציות חווה את הרוך והעוז של אהבה זו שמנחמת ותומכת.

האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. מי ייתן ותבחר ללכת ברצון ה', בביטחון שכל צעד של ציות מקרב אותך אל המשיח, היחיד שיכול לרפא את הלב ולהפוך את החיים. מעובד על פי ג' ר' מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדון אהוב, אתה יודע את מכאוביי ואת המשא שלפעמים אני נושא בנפשי. אני יודע ששום סבל אינו נסתר מעיניך ושרחמיך עוטפים אותי גם כאשר אני מרגיש בודד.

אבי, עזור לי לחיות בנאמנות לרצונך וללכת לפי מצוותיך המופלאות. למד אותי להכיר בנגיעתך בדברים הקטנים ולבטוח שכל ציות מקרב אותי אליך.

הו, אלי, אני מודה לך על אהבתך שמרגישה את מכאוביי ומחזקת אותי במאבקים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מגן אור על חיי. מצוותיך הם דרכי נחמה ותקווה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"חֲקֹר נָא אֱלֹהִים וּדְעָה לְבָבִי; בָּחֲנֵנִי וּדְעָה רְעָפָי" (תהילים קל״ט:כ״ג).

כמה שונה הייתה חיינו אילו בכל יום היינו מתפללים בכנות את התפילה הזו: "חֲקֹר נָא, ה'." קל להתפלל עבור אחרים, אך קשה לאפשר לאור האלוהי לחשוף את מה שמוסתר בתוכנו. רבים משרתים בפעילות במלאכת אלוהים, אך שוכחים לדאוג ללבם שלהם. דוד למד שהשינוי האמיתי מתחיל כאשר אנו מאפשרים לאדון לבדוק את עומק הנשמה, שם גם אנו עצמנו לא רואים.

כאשר אנו הולכים במצוותיו הנשגבות של העליון, אור אלוהים חודר עמוק אף יותר לתוכנו. תורתו מגלה את הנסתר, מטהרת כוונות ומתקנת את הדרך. הציות מפנה מקום לרוח הקודש לפעול כאש מטהרת, המסירה כל טומאה והופכת את הלב לרגיש לקול הבורא.

לכן, בקש מאלוהים שיבחן אותך באורו. אפשר לו להראות לך את התחומים שזקוקים לרפואה ולשינוי. האב מגלה את השגוי לא כדי להוקיע, אלא כדי לשקם — ומוביל את הנותנים לו לעצבם אל הבן, שם יש סליחה והתחדשות אמיתית. מעובד מתוך ד. ל. מודי. עד מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני נעמד לפניך ומבקש שתבחן את ליבי. הראה לי מה עלי לשנות וטהר אותי באורך.

אדוני, הדריכני שאחיה לפי מצוותיך הנשגבות, ואאפשר לאמיתך לחשוף כל צל ולהובילני לקדושה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה בוחן את ליבי באהבה ובסבלנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא המנורה המאירה את כוונותיי. מצוותיך הן המראה הטהורה המשקפת את עצמי האמיתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אני הגפן, אתם השריגים; מי שנשאר בי, ואני בו, זה נושא פרי רב; כי בלעדי אינכם יכולים לעשות דבר" (יוחנן ט"ו:5).

כאשר יעקב מזהיר אותנו לקבל בענווה את המילה הנטועה, הוא מדבר על תהליך חי, הדומה להרכבת צמח. כשם שהענף מחובר לגזע ומתחיל לקבל ממנו את השרף, כך גם הלב הנשבר שמקבל את עדות המשיח מתחיל להיות מוזן מהחיים הבאים מאת אלוהים. האיחוד הזה יוצר קהילה עמוקה ואמיתית, שבה הנשמה מתחילה לפרוח מבחינה רוחנית, ומפיקה מעשים שמגלים את נוכחות ה'.

הקשר החיוני הזה מתחזק כאשר אנו חיים בציות למצוותיו הנשגבות של העליון. הציות הוא הערוץ שדרכו זורם השרף האלוהי — הוא זה שמחזיק את ההרכבה יציבה, מוזנת ונושאת פרי. החיים הבאים מן האב מתגלים אז בתקווה, בקדושה ובמעשים שמפארים את שמו.

לכן, קבל בענווה את המילה שה' נוטע בלבך. אפשר לה להתאחד עם חייך ולהניב פירות הראויים לקהילה עם אלוהים. האב מצליח את אלה שנשארים מחוברים לרצונו ומוביל אותם אל הבן, שם החיים האמיתיים צומחים ופורחים לעד. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה מרכיב אותי בך באמצעות דברך החי. תן לשרף רוחך לזרום בי כדי שאניב פירות הראויים לשמך.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, להישאר מחובר אליך, יציב ונושא פרי בכל מעשה טוב.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה הופך אותי לחלק מהגפן הנצחית שלך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הגזע שמחזיק את אמונתי. מצוותיך הן השרף שנותן חיים וגורם ללבי לפרוח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ואתה, כאשר תתפלל, היכנס אל חדרך, וסגור את דלתך, התפלל לאביך אשר בסתר; ואביך הרואה בסתר ישלם לך בגלוי" (מתי 6:6).

בתפילה אנו חווים את נוכחותו החיה של אלוהים ומתבוננים בתפארתו. כאשר אנו עוזבים את רעש העולם ומחפשים את השקט של הקשר עם אלוהים, השמים נוגעים בנשמתנו. ברגעים אלו הלב נרגע, רוח הקודש מדבר אלינו ואנו מעוצבים בדמות הבן. התפילה היא המקלט שבו אנו מוצאים כוח והכוונה לכל יום.

אך תפילה אמיתית פורחת יחד עם הציות. מי שמבקש קירבה עם הבורא צריך ללכת בעקבות תורתו העזה ומצוותיו הנפלאות. האב אינו מתגלה למורדים, אלא לאלה המבקשים למלא באהבה את כל אשר ציווה. הדברים שנמסרו לנביאים ולישוע ממשיכים להיות חיים והם המפה לחיים קדושים.

הברכה באה כאשר אנו מאחדים תפילה וציות. כך האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. התפלל בלב נכון לציית, וה' יאיר את אורו על דרכך. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב יקר, בשקט אני בא לפניך. אני מרחיק את רעש העולם כדי לשמוע את קולך ולהרגיש את נוכחותך. חזק אותי במאבקיי ולמד אותי לחפש עוד רגעים של קשר איתך.

אדוני, עזור לי להבין שתפילה היא גם ציות, ושתכליותיך הן חיים ושלום. פקח את עיניי לראות את יופיה של תורתך ואת ערכן של מצוותיך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על כך שאתה מאפשר לי להרגיש את נוכחותך בתפילה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא אור לדרכי. מצוותיך הן אוצרות המובילים לחיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"שמעתי את קולך בגן, ויירא כי ערום אנכי, ואחבא" (בראשית ג:י).

מאז הנפילה, האנושות חיה רחוקה מהבית — מוסתרת מאלוהים, כמו אדם בין עצי גן עדן. היה זמן שבו קולו של האל מילא את לב האדם בשמחה, והאדם, בתורו, שמח את לב הבורא. אלוהים רומם אותו מעל כל הבריאה ורצה להעלותו עוד יותר, אל תהילות שגם המלאכים לא מכירים. אך האדם בחר לא לציית, שבר את הקשר הקדוש והתרחק מזה שרצה רק לברכו.

ובכל זאת, העליון ממשיך לקרוא. הדרך חזרה נסללת בציות למצוותיו הנפלאות של ה'. הן השביל לשוב אל הבית האבוד, הנתיב שמחדש את הקשר שנקטע. כאשר אנו מפסיקים לברוח ונכנעים לרצון האלוהי, האב שוב עוטף אותנו בנוכחותו, ומשיב לנו את הכבוד והשמחה של חיים לצידו.

לכן, אם הלב חי רחוק, מוסתר בין "העצים" של אשמה או גאווה, שמע את קול ה' הקורא בשמך. הוא עדיין רוצה להתהלך איתך ברוח הגן ולהובילך חזרה אל מלוא הקשר שנמצא רק במשיח. מעובד מד. ל. מודי. נתראה מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי גם כשאני מתחבא, קולך קורא לי ברוך. אני רוצה לשוב לגן שלך וללכת שוב איתך.

אדוני, למדני ללכת אחר מצוותיך הנפלאות, שהן הדרך חזרה לנוכחותך ולחיים שאיבדתי בשל אי-ציות.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך שלא ויתרת על בריאתך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדרך שמובילה אותי הביתה. מצוותיך הן עקבות האור שמביאות אותי לקשר איתך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.