"כן תהיה דברי אשר יצא מפי: לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח באשר שלחתיו" (ישעיהו נ"ה:י"א).

הכתובים משווים את דבר ה' לזרע הנזרע באדמה טובה. כאשר הלב נחרש על ידי חרטה ומתרכך בענווה, הוא הופך לאדמה פורייה. זרע עדות ישוע חודר לעומק, שולח שורשים אל תוך המצפון ומתחיל לצמוח בשקט. תחילה בא הנצר, אחר כך השיבולת, עד שהאמונה מבשילה בקשר חי עם הבורא. התהליך איטי, אך מלא חיים — זהו אלוהים המנביט בתוכנו את נוכחותו שלו.

שינוי זה מתרחש רק כאשר אנו בוחרים לחיות בהרמוניה עם מצוותיו הנשגבות של העליון. הציות מכין את אדמת הנפש, מסיר אבני גאווה וקוצים של הסחת דעת. כך מוצאת העדות האלוהית מקום להשריש ולשאת פרי, ומולידה אהבה, טוהר ותשוקה מתמדת לאלוהים החיים.

לכן, אפשר לזרע הדבר להתבסס בלבך. תן לרוח לטפח בו שורשים עמוקים ופרי נצחי. האב מכבד את השומרים את דבריו ומובילם אל הבן, שם האמונה פורחת והלב הופך לשדה פורייה לחיי נצח. ע"פ J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי דברך הוא זרע חי המהפך לב נכון. הכן בי אדמה פורייה לקבלו באמונה ובציות.

אדוני, הדריכני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, ולהסיר ממני כל שמונע את צמיחת אמתך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מנביט את חייך בי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא האדמה שמחזיקה את שורשיי. מצוותיך הן הגשם המפריח את אמונתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"בטח בה' בכל לבבך, ואל תשען על בינתך; בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך" (משלי ג:5–6).

רבים מודאגים בניסיון לגלות את מטרת חייהם הסופית, כאילו אלוהים הסתיר סוד גדול שיש לפענחו. אך האב מעולם לא ביקש שנדע את העתיד — רק שנציית לו בהווה. תכניתו של אלוהים מתגלה שלב אחר שלב, ככל שאנו הולכים באמונה ובנאמנות. מי שנאמן בדברים הקטנים יובל, בזמן הנכון, אל הגדולים.

העבד החכם אינו הולך לאיבוד בדאגות לגבי המחר. הוא שואף לחיות כל יום לפי מצוותיו הנשגבות של העליון, וממלא באהבה את החובה שלפניו. כאשר האב ירצה להרחיב את תחום פעולתו, הוא עצמו יעשה זאת — ללא בלבול, ללא חיפזון וללא טעות. רצון אלוהים לעתיד מתחיל בציות של היום.

לכן, הרגע את לבך. כל יום של נאמנות הוא שלב בסולם המשימה האלוהית. מי שבוטח ומציית יכול לנוח, כי אלוהי השמש והכוכבים גם מכוון את צעדיהם של אוהביו. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי תכניתך מושלמת וזמנך תמיד הטוב ביותר. למדני ללכת בשקט ובביטחון, לציית לך היום מבלי לפחד מהמחר.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שכל צעד שלי יגלה אמונה וסבלנות בדרכיך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מכוון את דרכי בחכמה ובאהבה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מפת מסעי. מצוותיך הן עקבות בטוחות שמובילות אותי לרצונך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז:1).

מדברים רבות על קדושה, אך מעטים מבינים את מהותה האמיתית. להיות קדוש פירושו להתהלך עם אלוהים, כפי שעשה חנוך — לחיות למען מטרה אחת: לרצות את האב. כאשר הלב מתמקד במטרה הייחודית הזו, החיים הופכים לפשוטים ומלאי משמעות. רבים מסתפקים רק בכך שנסלחו להם, אך מפסידים את הזכות להתהלך יד ביד עם הבורא, לחוש את שמחת נוכחותו בכל צעד.

הקשר העמוק הזה פורח כאשר אנו בוחרים לחיות על פי מצוותיו הנפלאות של העליון. קדושה איננה רק תחושה פנימית, אלא תרגול מתמיד של ציות, הליכה יומיומית בהרמוניה עם רצון אלוהים. השומר את דבריו מגלה שכל מעשה של נאמנות הוא צעד נוסף אל לב האב.

לכן, החלט היום להתהלך עם אלוהים. בקש לרצות אותו בכל, ונוכחותו תהיה שמחתך הגדולה ביותר. האב שמח באלו שמצייתים לו ומוביל אותם אל הבן, שם הקדושה האמיתית הופכת לקשר נצחי. מעובד מד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה קורא לי להתהלך איתך בקדושה ובאהבה. למד אותי לחיות בלב הפונה רק אליך.

אדוני, הדרכני למען אקיים את מצוותיך הנפלאות ואלמד לרצות אותך בכל מחשבה, מילה ומעשה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה קורא לי לא רק להיסלח, אלא להתהלך איתך בכל יום. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא דרך הקדושה. מצוותיך הם הצעדים הבטוחים שמקרבים אותי אל לבך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ברא בי, אלוהים, לב טהור וחַדֵּשׁ בקרבי רוח נכון" (תהילים נא:י).

כמה פעמים אנו חשים את כובד החטא ומבינים כי בכוחות עצמנו איננו מצליחים אפילו להתחרט באמת. המחשבה מתמלאת בזיכרונות של מחשבות טמאות, מילים ריקות ומעשים שטותיים — ובכל זאת, הלב נראה יבש, חסר יכולת לבכות לפני אלוהים. אך יש רגעים שבהם ה' בטובו נוגע בנשמה באצבעו הבלתי נראית ומעורר בנו חרטה עמוקה, שגורמת לדמעות לפרוץ כמים הזורמים מן הסלע.

המגע האלוהי הזה מתגלה במיוחד באלה ההולכים על פי מצוותיו הנשגבות של העליון. הציות פותח פתח לפעולת הרוח, שוברת את קשיות הלב והופכת אותנו לרגישים לקדושת אלוהים. הוא הפוצע כדי לרפא, הוא שמעורר את החרטה האמיתית שמטהרת ומשקמת.

לכן, אל תתייאש אם הלב נראה קר. בקש מה' שיגע שוב בנשמתך. כאשר האב מרים את שבט תוכחתו, אין זה אלא כדי להפריח את נהר החיים — חרטה, סליחה ושינוי — שמובילים אותנו אל הבן ואל הישועה הנצחית. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניגש אליך בהכירי את חולשתי ואת חוסר יכולתי להתחרט בכוחות עצמי. גע בי בידך ועורר בי לב נשבר.

אדון, הדריכני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות ולהיות רגיש לקולך, כדי שרוחך תיצור בי חרטה אמיתית ושיקום.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה הופך את ליבי הקשה למקור של חרטה וחיים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הפטיש שמנפץ את לב האבן. מצוותיך הן הנהר שמנקה ומחדש את נשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"כי ה' איננו בלתי צדיק לשכוח את מעשיכם ואת עמל האהבה אשר הראיתם לשמו" (נחמיה י"ג:י"ד).

אין לנו צורך לשמור רשימות של מעשינו הטובים או לנסות לבנות סיפור שיצדיק את מסירותנו. ה' רואה כל שירות עניו, כל מחווה שקטה, כל הקרבה נסתרת. דבר אינו נעלם מעיניו. ביום הנכון, הכול יתגלה בצדק ובבהירות. זה משחרר אותנו מהדאגה להכרה ומזמין אותנו לשרת בכנות, בידיעה שאלוהים עצמו הוא הכותב את סיפור חיינו.

הביטחון הזה מתחזק כאשר אנו הולכים במצוותיו הנשגבות של העליון. כאשר אנו בוחרים לציית מבלי לחפש מחיאות כפיים, אנו נעשים דומים יותר לאופיו של המשיח, אשר חי כדי לרצות את האב ולא את בני האדם. שירות אמיתי נולד מלב נאמן, לא מחשבון של מעשים.

לכן, חיו כדי לרצות את ה' ותנו לו להיות המספר של חייכם. ביום שבו הכול יתגלה, אפילו המעשים הפשוטים ביותר יהיו בעלי ערך נצחי לפני הכס. ההולך בדרך הציות מגלה שכל פרט, ולו הקטן ביותר, הופך לאוצר בנצח עם ישוע. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני ניגש אליך בלב נכון לשרת מבלי לבקש הכרה אנושית. אני יודע שכל מחווה שנעשית בשמך שמורה בספרך.

אדוני, הדריך אותי לחיות בציות למצוותיך הנשגבות, לשרת בענווה ובנאמנות, גם אם איש אינו רואה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה רושם כל מעשה שנעשה באהבה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדף שעליו נכתבים חיי. מצוותיך הן שורות של אור שמנציחות את מעשיי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

"ה' נראה אלי מרחוק, לאמר: באהבת עולם אהבתיך; על כן משכתיך חסד" (ירמיהו ל"א:3).

אהבת אלוהים אינה נכשלת. כאשר הלילה חשוך ביותר, אורו נשאר דולק; כאשר אנו עוברים במדבריות, מעיינו אינו יבש; כאשר הדמעות נופלות, נחמתו אינה נגמרת. הוא הבטיח לדאוג לנו, וכל מילה שלו נתמכת על ידי כוח השמים עצמו. שום דבר לא יכול למנוע את קיום מה שהעליון קבע לאלה ששייכים לו.

הביטחון הזה גדל בנו כאשר אנו בוחרים לחיות לפי מצוותיו הנשגבות של ה'. הן עוזרות לנו להכיר בדאגתו האלוהית, מחזקות את אמונתנו ומקרבות אותנו לאחד שאינו יכול לכפור בעצמו. כל צעד של ציות הוא מעשה אמונה הפותח מקום לפעולת אהבתו הנצחית של אלוהים בחיינו.

לכן, נוח באמונתו של העליון. הוא אינו עוזב את שלו, מקיים כל הבטחה וממלא כוח את ההולכים עמו. מי שחי בציות מגלה שאהבת ה' תמיד מוכנה, והופכת למקור של כוח, תקווה וישועה בישוע. מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך על אהבתך הנצחית, שאינה נכשלת ואינה נגמרת, גם בשעות הקשות ביותר.

אדוני, למדני לשמור את מצוותיך הנשגבות כדי שאחיה כל יום קרוב אליך יותר, בביטחון שמילתך מתקיימת בזמן הנכון.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אהבתך לעולם אינה נכשלת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מקור בלתי נדלה שמחזק אותי. מצוותיך הם אוצרות שמחזיקים אותי בדרך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"לא יתן למוט רגלך; שומרך לא ינום" (תהלים קכ"א:3).

אנו חיים מוקפים במלכודות. הפיתויים נמצאים בכל מקום, תמיד מוכנים להתאים את עצמם לחלשות לבנו. אילו היינו תלויים רק בכוחנו, היינו נופלים ללא ספק במלכודות אלו. אך ה', בהשגחתו המגוננת, מקים חומה בלתי נראית סביבנו, תומך בנו ושומר עלינו מהנפילות שהיו משמידות אותנו.

ההגנה האלוהית הזו מתרחשת כאשר אנו בוחרים לחיות על פי מצוותיו הנשגבות של העליון. הן פועלות כסימני אזהרה, המלמדים אותנו להימנע מדרכים מסוכנות ולחפש מחסה אצל האב. הציות אינו הופך אותנו לבלתי מנוצחים בכוחות עצמנו, אלא פותח מקום ליד ה' לפעול, לשמור עלינו ולחזק אותנו בתוך הפיתויים.

לכן, צעד בערנות ובביטחון. גם אם אתה מוקף במלכודות, תוכל להיות בטוח בידיו של ה'. מי שנשאר נאמן, ערני וצייתן, חווה את השמירה האלוהית ומובל אל הבן כדי למצוא חיים נצחיים. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מכיר בכך שאני מוקף בפיתויים ומלכודות, ושאינני יכול להתגבר עליהם לבדי. אני מבקש את הגנתך ורחמיך בכל צעד.

אדוני, למדני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שאהיה ער לסכנות ואחוז בדרך הקדושה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה שומר עלי מהנפילות ותומך בי בתוך הפיתויים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מגן סביבי. מצוותיך הן חומות הגנה השומרות על נשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״ראו!, אמר נבוכדנצר. אני רואה ארבעה אנשים שאינם קשורים מהלכים בתוך האש ואינם ניזוקים! והרביעי דומה לבן אלים!״ (דניאל ג:25).

הסיפור של דניאל וחבריו בכבשן האש הלוהט מזכיר לנו שה׳ אינו עוזב את נאמניו בשעת הניסיון. הוא ראה את נאמנותם של האנשים הללו וירד להיות איתם בתוך האש, עוד לפני שהלהבות נגעו בהם. נוכחותו הפכה את הכבשן למקום של עדות וניצחון, והראתה לעולם שהעליון שומר על אלה ששייכים לו, וששום כוח אנושי אינו יכול להשמיד את מי שמוגן על ידו.

ההגנה העל־טבעית הזו מתגלה על אלה ההולכים במצוותיו הנשגבות של ה׳. הציות עלול לעלות בדחייה, סכנה ורדיפה, אך דווקא שם אלוהים מגלה את נוכחותו העוצמתית. כאשר אנו נשארים נאמנים, הוא לא רק מחזיק אותנו, אלא גם בא אלינו בתוך האש, ומציל אותנו כך שאפילו ריח הניסיון לא נותר בנו.

לכן, בטח בה׳ בכל מצב. גם אם הלהבות נראות כמתגברות, הוא נוכח לתמוך ולהושיע. מי שהולך בנאמנות מגלה שגם האש העזה ביותר הופכת לבמה להאדרת אלוהים ולחוות את ישועתו בישוע המשיח. מעובד על פי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי אתה איתי בכל מצב, גם בקשים ביותר. תודה כי נוכחותך היא הגנה בטוחה.

אדוני, הדרכני שאשאר נאמן למצוותיך הנשגבות גם מול לחצים, בביטחון שאתה תהיה איתי בתוך הלהבות.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה יורד לשמור עלי ברגעי הניסיון. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא מגן אש סביבי. מצוותיך כחומות השומרות עלי שלם בתוך הלהבות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"התחזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'" (תהילים ל"א:כ"ד).

כמה אנו זקוקים לסבלנות ולהתמדה! גם כאשר נראה שהקרב אבוד, אנו נקראים להילחם; גם כאשר המרוץ נראה בלתי אפשרי, אנו מוזמנים להמשיך לרוץ. בהתמדה הזו, כאשר היא נעשית ברצון אלוהים, אנו מגלים כוחות שלא ידענו שיש בנו. כל צעד שנעשה למרות הפחד או הייאוש הוא מעשה אמונה שפותח דרך להבטחה שה' כבר הכין.

סבלנות זו גדלה בתוכנו כאשר אנו הולכים על פי מצוותיו הנשגבות של העליון. הן נותנות לנו כיוון, מעצבות את אופיינו ומחזקות את עמידותנו. לציית איננו רק לקיים חוקים — זהו ללמוד לבטוח בקצב של אלוהים, בידיעה שהבטחתו לא תיכשל. ככל שנשארים נאמנים, כך אנו מתעטפים יותר ויותר בכוחו של ה' עצמו להמשיך הלאה.

לכן, אל תוותר. המשך להתקדם, להילחם ולרוץ בעיניים נשואות אל ה'. ההתמדה מובילה לניצחון, ומי שנשאר נאמן לרצון האב יקבל את ההבטחה בעיתה, בהיותו מוכן לחיי נצח בישוע. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני ניצב לפניך ומבקש כוחות להתמיד גם כאשר הכול נראה מנוגד. למד אותי להמשיך להילחם ולרוץ באמונה.

אדוני, הדריכני ללכת בנאמנות במצוותיך הנשגבות, ולקבל ממך את הסבלנות והעמידות שאני כה זקוק להן.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מחזיק את דרכי ומחדש את כוחותיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא הדרך הבטוחה להתמדתי. מצוותיך הן מקורות עוז שמחזקים אותי להמשיך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ה' יראה; בהר ה' יראה" (בראשית 22:14).

חקוק בלבך את המילה הנשגבת הזו של ביטחון: יְהוָה יִרְאֶה. היא מזכירה לנו שה' תמיד מספק, שאף אחת מהבטחותיו אינה נכשלת, ושהוא הופך אבדות לכאורה לברכות אמיתיות. גם אם איננו יכולים לחזות את הדרך, הוא כבר שם, מכין את ההספקה לכל צעד. כפי שאברהם גילה בהר, ה' יראה ברגע המדויק — לא לפני ולא אחרי.

ביטחון זה פורח כאשר אנו בוחרים ללכת בנאמנות אחר מצוותיו הנשגבות של העליון. בציות אנו לומדים להישען, ובהישענות אנו מגלים שהאב דואג לכל פרט. גם מול אי-הוודאות של השנה החדשה, נוכל להתקדם בביטחון, בידיעה שה' יחזיק אותנו בכל מצב — בין אם בשמחה או בעצב, בהצלחה או בקושי.

לכן, פתח כל יום בשלווה ובביטחון. אל תישא דאגות או תחזיות קודרות. יְהוָה יִרְאֶה הוא האל שמספק; הוא מדריך את עמו ומרעיף ברכות על הנכנעים לרצונו. ההולך בנאמנות זו מוצא הספקה, הכוונה וישועה בישוע. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך על היותך יְהוָה יִרְאֶה, האל שמספק בכל עת. אני מניח לפניך את השנה שלפניי, עם כל אי-הוודאות והאתגרים שבה.

אדוני, למדני לחיות על פי מצוותיך הנשגבות, בביטחון שכבר הכנת כל מה שאני צריך. עזור לי ללכת צעד אחר צעד, ללא דאגה, באמונה שהספקתך תבוא.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה הספק הנאמן. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא אוצר בלתי נדלה לחיי. מצוותיך הם מעיינות שאינם נגמרים, מחזיקים אותי בכל צעד. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.