“האם אתה מחפש דברים גדולים לעצמך? אל תעשה זאת!” (ירמיהו מ"ה:5).
דווקא ברגעים השקטים והשלווים של החיים אלוהים פועל בנו ביותר עוצמה. שם, כאשר אנו שוקטים לפניו וממתינים בסבלנות, אנו מתחזקים מנוכחותו. בעוד שהעולם לוחץ עלינו לפעול, למהר, להחליט בעצמנו ולשלוט בכל דבר, דרכו של אלוהים קוראת לנו לאמון, למסירה ולציות. הוא אינו רוצה שנרוץ לפניו, אלא שנלמד ללכת בעקבותיו, מתוך ביטחון שאורו ידריך אותנו, גם כאשר איננו רואים בבירור את הצעד הבא.
כאשר אנו מקבלים החלטה נחושה לציית לתורת הבורא הנפלאה והעוצמתית — בכל לבבנו, בכל כוחנו, גם אם כל העולם יתנגד — מתרחש בתוכנו משהו עמוק. הרצון האישי שלנו מתחיל להתמעט, ורצון אלוהים הופך למרכז הכל. כמו ישוע, שלא חיפש את רצונו שלו אלא את רצון האב, כך גם אנו מתחילים לחיות ברוח של מסירות ואהבה. ורק במקום הזה של ציות מתרחשים הידע הרוחני האמיתי והבשלות של הנפש.
כל ניסיון להתקרב לאלוהים ללא יסוד זה יהיה לשווא. הקשר עם האב אינו נבנה על רגשות, מילים יפות או כוונות טובות בלבד — הוא נולד וצומח בציות לציוויו הקדושים והמושלמים. דרך הציות אנו הולכים יד ביד עם אלוהים, מעוצבים על ידו, מונחים על ידו, ולבסוף מקבלים את הבטחת חיי הנצח במשיח ישוע. הציות הוא הדרך — והוא גם היעד, כי שם אנו פוגשים את אלוהים עצמו. -מעובד מאת אייזק פנינגטון. להתראות מחר, אם ה' ייתן.
התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני נסחף אחרי המהירות והלחצים של העולם הזה. כאשר הכל שקט, נדמה לי שעלי לעשות משהו, להחליט משהו, להזיז משהו — אך אתה קורא לי לשקט, לאמון ולמנוחה בך. למד אותי לעצור בנוכחותך ולהמתין בסבלנות, בידיעה שדווקא ברגעים של דממה אתה פועל בי ביותר עוצמה. כאשר אני מפנה את ליבי לתורתך ובוחר ללכת בקצב שלך, אני מתחיל להרגיש שלום שאינו תלוי בנסיבות.
אבי, היום אני מבקש ממך לשתול בי אומץ לציית בנחישות, גם כאשר הדבר שם אותי בניגוד לדרכו של העולם. תן לי רוח נחושה ללכת אחר מצוותיך באהבה וביראת כבוד, כפי שבנך הלך בנאמנות בכל אשר ציווית. אני רוצה שרצונך יהיה מרכז חיי, וליבי ישמח לשמח אותך מעל הכל. הדריך אותי בדרך הבשלות, כדי שלא רק אדע אותך, אלא אלך איתך בקשר אמיתי.
הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אינך מסתתר ממי שמבקשים אותך בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כנהר של מים טהורים שמנקה, מחדש ומוביל את נפשי. מצוותיך הן ככוכבים בשמי הלילה החשוכים, המראים בנאמנות את הדרך שעלי ללכת בה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.