“הייתי נער וגם זקנתי, אך לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם” (תהילים ל"ז:25).
אין לזלזל באמצעים שדרכם אלוהים מברך אותנו, אך גם אין לבטוח בהם כאילו הם מקור הקיום הסופי שלנו. הסוד הוא להשתמש בהם בתודה, בהכרה שזו ברכת אלוהים שמביאה להם הצלחה. הלחם שמזין אותנו, התרופה שמרפאה אותנו, הידיד שמנחם אותנו – כל אלה הם כלים, אך ההשגחה האמיתית באה מה' עצמו. הוא זה שמקיים את כל הדברים ונותן חיים, בריאות ונחמה לאלה שמבקשים אותו.
הרשעים בוטחים באמצעים ולא באלוהים; הם עושים מהם אלילים, ושמים תקוותם במה שחולף. כאשר מישהו אוכל פרוסת לחם מבלי להכיר בכך שאלוהים הוא שסיפק אותה, הוא מתייחס ללחם כמקור, ולא לאדון שנתן אותו. זה מגלה אמונה מעוותת, שנאחזת בנראה ושוכחת את הבלתי נראה, שהוא נצחי. אמונה אמיתית מכירה בכך שכל מה שיש לנו ומקבלים – בא מידי אלוהים, ובלי ברכתו שום דבר לא יוכל באמת לקיים אותנו.
ברכות אלוהים שמורות לילדים הצייתנים. גם הלא-צייתנים נהנים מהטוב שאלוהים מרעיף על הארץ – הרי הוא מוריד גשם על צדיקים ועל רשעים – אך הם אינם חווים את הברכות שמבנות ומשנות חיים. ההבטחות האלוהיות הן לאלה שבחרו, בגופם ובנפשם, ללכת אחרי תורת אלוהים הקדושה והחזקה. אלה לא רק מקבלים פרנסה, אלא גם חיים תחת הגנה מיוחדת של האב, נהנים משלום, ביטחון והוודאות שהוא איתם בכל עת. ובסוף, אלה הם שיעלו עם ישוע. -מעובד מהנרי מילר. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שכל הברכות שאני מקבל באות ממך ולא מהאמצעים שבהם אני משתמש כדי לחיות. הלחם שמקיים אותי, הרפואה שמחזקת אותי, הנחמה שמרגיעה אותי – כל אלה הם רק כלים בידיך, כי אתה הוא שמספק באמת.
אבי, היום אני מבקש ממך לשמור על ליבי מכל אשליה שתגרום לי לבטוח בדברים החולפים. אינני רוצה לנהוג כמו אלה שעושים מהאמצעים את ביטחונם ושוכחים שהכול בא ממך. תן לי רוח של תודה והכרה, כדי שכאשר אקבל משהו, תמיד אראה את ידך מאחורי כל השגחה.
הו, אל קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אתה נאמן לאלה שמצייתים לך ובוחרים לחיות לפי תורתך. תודה כי, מעבר לפרנסה, אתה מרעיף על ילדיך הגנה מיוחדת, ונותן להם שלום, ביטחון והוודאות שלעולם לא תעזוב אותם. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא חומת מגן סביבי. מצוותיך הם כאור השחר שמגרש את החושך מדרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
