״אשמח ואגיל בחסדך, כי ראית את עוניי וידעת את מצוקת נפשי״ (תהילים 31:7).

אלוהים מכיר כל אדם על בוריו. אפילו המחשבה הכמוסה ביותר, זו שהאדם עצמו נמנע מלהתמודד איתה, אינה נסתרת מעיניו. ככל שאדם לומד להכיר את עצמו באמת, הוא מתחיל לראות את עצמו יותר כפי שאלוהים רואה אותו. ואז, בענווה, הוא מתחיל להבין את מטרותיו של האדון בחייו.

לכל מצב — לכל עיכוב, לכל משאלה שלא נענתה, לכל תקווה שנכזבה — יש סיבה מדויקת ומקום נכון בתוכניתו של אלוהים. שום דבר אינו מקרי. הכול מותאם באופן מושלם למצבו הרוחני של האדם, לרבות חלקים בעולמו הפנימי שאפילו הוא לא הכיר עד אז. עד שתבוא ההבנה הזאת, יש לבטוח בטובו של האב ולקבל באמונה את כל מה שהוא מתיר.

מסע זה של הכרת העצמי צריך להתנהל יד ביד עם הציות לתורתו האדירה של אלוהים ולמצוותיו הנפלאות. ככל שנפש נכנעת יותר למה שהאדון מצווה, כך היא מתיישרת יותר עם האמת, מכירה את עצמה טוב יותר ומתקרבת יותר לבורא. להכיר את עצמך, לציית בנאמנות ולבטוח בלב שלם — זו הדרך להכיר את אלוהים באמת. — מעובד על פי אדוארד ב׳ פוסי. להתראות מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אדוני אלוהיי, אני משבח אותך כי אתה מכיר אותי לעומק. שום דבר בי אינו נסתר ממך, אפילו לא המחשבות שאני מנסה להימנע מהן. אתה חוקר את לבי בשלמות ובאהבה.

עזור לי לציית לך באמת, גם כשאינני מבין את דרכיך. תן לי ענווה לקבל את תיקוניך, סבלנות להמתין לעיתויך ואמונה לבטוח בכך שכל מה שאתה מתיר הוא לטובתי. מי ייתן וכל קושי יגלה לי דבר־מה על עצמי שעליי לשנות, ושכל צעד של ציות יקרב אותי אליך עוד יותר.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומשבח אותך, כי אף שאתה מכיר כל חלק בי, אינך מוותר עליי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לעד. תורתך האדירה היא המראה החושפת את נפשי ומנחה אותי בנחישות באורך. מצוותיך הן כמפתחות זהב הפותחים את סודות קדושתך ואת החירות האמיתית. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.