״כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״ (בראשית 18:19).

אלוהים מחפש אנשים שיוכל לבטוח בהם. כך אמר על אברהם: ״אני מכיר אותו״ — הצהרת אמון כה חזקה, שאפשרה לכל ההבטחות שניתנו לאברהם להתגשם. אלוהים נאמן לחלוטין, והוא רוצה שגם האדם יהיה איתן, יציב וראוי לאמון.

זה בדיוק מה שאמונה אמיתית מייצגת: חיים של החלטיות והתמדה. אלוהים מחפש לבבות שיוכל להפקיד בידיהם את כובד אהבתו, כוחו והבטחותיו הנאמנות. אך הוא מפקיד את ברכותיו רק בידי מי שבאמת מצייתים לו ונשארים איתנים גם כשאינם מבינים הכול.

נאמנות מעשית מתחילה בציות לתורתו האדירה של אלוהים ובקיום מצוותיו הנפלאות. כשנפש נמצאת נאמנה, אלוהים אינו מגביל את מה שהוא מוכן לעשות למענה. אמונו נתון במי שהולכים בדרכיו ביושרה, ושום הבטחה לא תיכשל מלהתקיים. — מעובד על פי א״ב סימפסון. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אדוני אלוהיי, אני מודה לך על היותך אלוהים שרוצה לבטוח בי. אתה נאמן לחלוטין, ומצפה שגם אני אחיה ביציבות ובציות לפניך.

עשה אותי לאדם יציב ומהימן, הנחוש לציית לך בכל דבר. אל תיתן לרגשות או לחוסר יציבות להסיט אותי, אלא תן לחיי להיות מושתתים על תורתך האדירה ועל מצוותיך הנפלאות. אני רוצה שתוכל לומר: ״אני מכיר אותו״, כפי שאמרת על עבדך אברהם.

הו אל קדוש מכול, אני עובד אותך ומשבח אותך על רצונך לשתף אותי במלאכתך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא היסוד האיתן שעליו אני בונה את נאמנותי. מצוותיך הן כעמודי אמת, שעליהם אוכל לחיות ביציבות ובשלום. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.